חיפוש
  • White Feather

חיבור הנשמה אל הגוף


שלום חברים, היום אני רוצה לשתף אתכם בחיבור הנשמה אל הגוף.

למה הוא כל כך חשוב, למה הרבה אנשים לא מחוברים באופן מלא לגוף שלהם, מה קורה כשאדם עובר טראומה ואינו חוזר לנוכחות מלאה של נשמתו בגופו, או אפילו חוזר באופן לא מדויק...

זכרו כי לנשמה אינסופית, להיכנס לגוף פיזי מוגבל זו טראומה בפני עצמה, בעיקר מכיוון שהיא שכחה שהיא בחרה להגיע לכאן...


הרבה אנשים שואלים אותי: למה בעצם שכחנו?

והסיבה היא פשוטה - אם היינו זוכרים הכל, היינו אחד - ואז לא היתה מטרה לניפרדות ולהתנסות שלנו בעולם הפיזי… כשהנשמה יורדת לגוף, היא עוברת בשערים פלנטריים שונים, מכבה את הזיכרון בדנ"א ומפרידה את עצמה מהאחדות, מפרידה בין זכר לנקבה, מפרידה בין היסודות - כך שנוכל לחוות חום, קור, מגע, טעם, מים, אדמה… ובעצם, שנוכל לחוות את העולם דרך חמשת החושים.

משהו מקסים שחבר יקר, יוסי דותן, אמר:

"אנחנו הנשמות הכי מפותחות בפלנטה, ולכן היינו מוכנים להיכנס לתוך גוף ולהצטמצם כל כך"

את החוויה הראשונה של יציאה מהגוף חוויתי דווקא דרך מטופלת שלי בצרפת. תוך כדי תהליך הריפוי היא פשוט יצאה מהגוף ולא רצתה לחזור. מתוך ידיעה כי אני כלי - לא נלחצתי, ידעתי שהכל מדויק ונזכרתי בידע קדום, בו אני משיבה נשמות לתוך גופן, וזה מה שעשיתי באותו טיפול. הנשמה חזרה באופן מלא ועם הזמן למדתי שזה נקרא "אינקרנציה", ומאז למדתי איך ליצור זאת באופן פעיל, ולהשיב אנשים לעיגון מלא ומדויק, וזכיתי לעזור למאות נשמות לבחור בחיים.


אז מהו מעגל הטראומה?

בעקבות העבודה עם הצלילים חוויתי כי ניתן לראות שהזכרונות, הנמצאים בתאים ובצפני הדנ"א, מכילים בתוכם טראומות לא רק מהחיים האלו. יש לומר כי כל טראומה מוטבעת בתאים, אך ניתן לשחרר אותה בדרכים שונות. הדרך העוצמתית שאני מצאתי היא פשוט להיזכר בהם...

כאשר אנו נזכרים, אנו נרפאים מחלק גדול מאוד מהטראומה, וישנה חשיבות לחיבור מלא של הנשמה לגוף. כלומר, עיגון לכוכב האדמה שהוא בעצם הצ'אקרה הראשונה שלנו, המעגנת את גוף האור האנרגטי לתוך אמא אדמה ומאפשרת לנו את החיים הפיזיים.

הכלי שקיבלתי לעשות זאת הם הצלילים והתדרים הקריסטליים, אותם ניתן להפעיל גם על ידי שירה מכוונת, קערות קריסטל, עבודה עם קריסטלים וחיבור לאדמה.

למה חיבור לאדמה? מכיוון שהאדמה הנה קריסטל ענק המכיל את כל המידע, ואת הארכיון/הספרייה האקאשית של כל אחד מאיתנו, של חכמת התרבויות הקדומות וכן של החכמה האלוהית, וכאשר אנו מעוגנים לאדמה, אנו מצליחים לבטא את האור שלנו ולחוות הגשמה במציאות.

דוגמא למעגל הטראומה פגשתי גם אצל אנשים עם בעיות אכילה, כאשר האכילה המופרזת למעשה מבקשת מהם להתחבר בחזרה אל הגוף. באחד הסשנים עם מטופלת שלא הצליחה להפסיק לאכול עד כאב, חזרנו בזמן עד לרגע הלידה, בו אומרים שהיא נולדה בטעות ושציפו לבן זכר. היא חיה כל השנים עם הרצון למות, ופגעה בעצמה בכל צורה. בתהליך קצר יחסית חזרנו לטראומה, ריפאנו אותה והחזרנו את הנשמה אל הגוף - מה שאיפשר לה להרגיש מלאה, תרתי משמע, אבל הפעם באנרגיית החיים שלה, בנשמתה. תהליך זה עזר לה להפסיק את האכילה המופרזת ולהתחבר להכרה האלוהית שלה שצופה ב"סיפור", במקום להזדהות איתו ולסבול.


מתי הנשמה יוצאת מהגוף?

חשוב לדעת כי ילדים, למשל, לא חווים אינקרנציה מלאה לעיתים עד גיל 9, וזה תואם לגלי המוח של ילדים (תלוי בגיל - גלי דלתא או גלי אלפא). גם כאשר אנו חווים טראומות והגוף מתקשה להכיל את הכאב, הנשמה יוצאת מהגוף - לעיתים לרגעים ובאופן חלקי… וכאשר הנשמה לא חוזרת באופן מלא, או לא מעוגנת באופן מלא לגוף - אנו חווים פחד, חרדה, חולי, חוסר-איזון, כעס, כאב, דיכאון, בלבול או חוסר שייכות ורצון לחיות… כמו בדוגמא למעלה.

כמה חשוב שנכיר במסע הנשמתי שלנו כאן, שנתחבר אל הגוף כדי להכיל את הנשמה וכוח החיים שלנו באופן מלא יותר. אצל רוב בני האדם, אנרגיית כח החיים והנשמה לא מעוגנת באופן מלא. לכן, כששני אנשים הולכים לטיפול רפואי זהה, ואחד יוצא מחוזק, והשני יוצא מוחלש - ההבדל יושפע ממידת עיגון הנשמה שלהם בגוף.


הסיבות המרכזיות לכך שהנשמה יוצאת חלקית מהגוף:

1.