חיפוש
  • White Feather

חיבור הנשמה אל הגוף


שלום חברים, היום אני רוצה לשתף אתכם בחיבור הנשמה אל הגוף.

למה הוא כל כך חשוב, למה הרבה אנשים לא מחוברים באופן מלא לגוף שלהם, מה קורה כשאדם עובר טראומה ואינו חוזר לנוכחות מלאה של נשמתו בגופו, או אפילו חוזר באופן לא מדויק...

זכרו כי לנשמה אינסופית, להיכנס לגוף פיזי מוגבל זו טראומה בפני עצמה, בעיקר מכיוון שהיא שכחה שהיא בחרה להגיע לכאן...


הרבה אנשים שואלים אותי: למה בעצם שכחנו?

והסיבה היא פשוטה - אם היינו זוכרים הכל, היינו אחד - ואז לא היתה מטרה לניפרדות ולהתנסות שלנו בעולם הפיזי… כשהנשמה יורדת לגוף, היא עוברת בשערים פלנטריים שונים, מכבה את הזיכרון בדנ"א ומפרידה את עצמה מהאחדות, מפרידה בין זכר לנקבה, מפרידה בין היסודות - כך שנוכל לחוות חום, קור, מגע, טעם, מים, אדמה… ובעצם, שנוכל לחוות את העולם דרך חמשת החושים.

משהו מקסים שחבר יקר, יוסי דותן, אמר:

"אנחנו הנשמות הכי מפותחות בפלנטה, ולכן היינו מוכנים להיכנס לתוך גוף ולהצטמצם כל כך"

את החוויה הראשונה של יציאה מהגוף חוויתי דווקא דרך מטופלת שלי בצרפת. תוך כדי תהליך הריפוי היא פשוט יצאה מהגוף ולא רצתה לחזור. מתוך ידיעה כי אני כלי - לא נלחצתי, ידעתי שהכל מדויק ונזכרתי בידע קדום, בו אני משיבה נשמות לתוך גופן, וזה מה שעשיתי באותו טיפול. הנשמה חזרה באופן מלא ועם הזמן למדתי שזה נקרא "אינקרנציה", ומאז למדתי איך ליצור זאת באופן פעיל, ולהשיב אנשים לעיגון מלא ומדויק, וזכיתי לעזור למאות נשמות לבחור בחיים.


אז מהו מעגל הטראומה?

בעקבות העבודה עם הצלילים חוויתי כי ניתן לראות שהזכרונות, הנמצאים בתאים ובצפני הדנ"א, מכילים בתוכם טראומות לא רק מהחיים האלו. יש לומר כי כל טראומה מוטבעת בתאים, אך ניתן לשחרר אותה בדרכים שונות. הדרך העוצמתית שאני מצאתי היא פשוט להיזכר בהם...

כאשר אנו נזכרים, אנו נרפאים מחלק גדול מאוד מהטראומה, וישנה חשיבות לחיבור מלא של הנשמה לגוף. כלומר, עיגון לכוכב האדמה שהוא בעצם הצ'אקרה הראשונה שלנו, המעגנת את גוף האור האנרגטי לתוך אמא אדמה ומאפשרת לנו את החיים הפיזיים.

הכלי שקיבלתי לעשות זאת הם הצלילים והתדרים הקריסטליים, אותם ניתן להפעיל גם על ידי שירה מכוונת, קערות קריסטל, עבודה עם קריסטלים וחיבור לאדמה.

למה חיבור לאדמה? מכיוון שהאדמה הנה קריסטל ענק המכיל את כל המידע, ואת הארכיון/הספרייה האקאשית של כל אחד מאיתנו, של חכמת התרבויות הקדומות וכן של החכמה האלוהית, וכאשר אנו מעוגנים לאדמה, אנו מצליחים לבטא את האור שלנו ולחוות הגשמה במציאות.

דוגמא למעגל הטראומה פגשתי גם אצל אנשים עם בעיות אכילה, כאשר האכילה המופרזת למעשה מבקשת מהם להתחבר בחזרה אל הגוף. באחד הסשנים עם מטופלת שלא הצליחה להפסיק לאכול עד כאב, חזרנו בזמן עד לרגע הלידה, בו אומרים שהיא נולדה בטעות ושציפו לבן זכר. היא חיה כל השנים עם הרצון למות, ופגעה בעצמה בכל צורה. בתהליך קצר יחסית חזרנו לטראומה, ריפאנו אותה והחזרנו את הנשמה אל הגוף - מה שאיפשר לה להרגיש מלאה, תרתי משמע, אבל הפעם באנרגיית החיים שלה, בנשמתה. תהליך זה עזר לה להפסיק את האכילה המופרזת ולהתחבר להכרה האלוהית שלה שצופה ב"סיפור", במקום להזדהות איתו ולסבול.


מתי הנשמה יוצאת מהגוף?

חשוב לדעת כי ילדים, למשל, לא חווים אינקרנציה מלאה לעיתים עד גיל 9, וזה תואם לגלי המוח של ילדים (תלוי בגיל - גלי דלתא או גלי אלפא). גם כאשר אנו חווים טראומות והגוף מתקשה להכיל את הכאב, הנשמה יוצאת מהגוף - לעיתים לרגעים ובאופן חלקי… וכאשר הנשמה לא חוזרת באופן מלא, או לא מעוגנת באופן מלא לגוף - אנו חווים פחד, חרדה, חולי, חוסר-איזון, כעס, כאב, דיכאון, בלבול או חוסר שייכות ורצון לחיות… כמו בדוגמא למעלה.

כמה חשוב שנכיר במסע הנשמתי שלנו כאן, שנתחבר אל הגוף כדי להכיל את הנשמה וכוח החיים שלנו באופן מלא יותר. אצל רוב בני האדם, אנרגיית כח החיים והנשמה לא מעוגנת באופן מלא. לכן, כששני אנשים הולכים לטיפול רפואי זהה, ואחד יוצא מחוזק, והשני יוצא מוחלש - ההבדל יושפע ממידת עיגון הנשמה שלהם בגוף.


הסיבות המרכזיות לכך שהנשמה יוצאת חלקית מהגוף:

1. זה קורה בגלל מתח מתמיד.

2. זה קורה בגלל טראומות. יכול להיות שברור לכם מהו מקור הטראומה, ואולי לא. בכל מקרה, אנרגיית הטראומה נמצאת בזיכרון התאי בגוף. וכאשר עולה זיכרון הטראומה מתת-המודע שהופעל על ידי איזשהו טריגר, הנשמה חווה את הטראומה כאילו היא קורית בהווה, וכתגובה היא יוצאת החוצה שוב, בדרך שבה היא נכנסה. וכשהיא יוצאת, קשה לה לחזור - עד שהאדם אסף בחזרה מספיק אנרגייה, ומרגיש יותר מחובר. ואז היא שוב חוזרת, עד הטריגר הבא, וכשחווה את הטראומה - שוב יוצאת. זה נקרא 'מעגל הטראומה' שהרבה מבני האדם נמצאים בו.

3. עוד סיבה לכך היא האמונה שמשהו לא בסדר אצלנו. במחשבה זו אנו מאבדים הרבה מאנרגיית החיים שבנו.

4. הנשמה יוצאת חלקית מהגוף גם כשאנחנו מאמינים שאנו נפרדים מהבריאה. תחושת נפרדות זו מנתקת את הנשמה משורשיה, ומהמקורות הטבעיים שלה, ומהגנרטור העוצמתי ביותר העומד לשירותה מאז ומתמיד.

5. סיבה נוספת היא שאנחנו נותנים את הכוח שלנו למישהו או למשהו אחר. זה יכול להיות אדם אחר שמכניס בך חרדה וספקות, או מצבים שונים בהם התגובה מולך היא החלשה, או במצבים שאתה מתחזק - ולאחר שאתה משתף אתה נחלש.

המיקוד שלנו צריך להיות לשמור על מצב שלם ולאפשר לכמה שיותר רגשות לעלות בכל רמת ההוויה - כל מה שנמצא בגוף, כל מה שהוא בחוסר-הרמוניה. זכרו כי הנשמה היא הכלי דרכה האלוהי הופך את עצמו לזמין בהוויה שלנו.


ואיך אנו מכילים את ההכרה האלוהית שלנו?

על ידי הכלת הנשמה בגוף באופן מלא. יש כמה שלבים, תלוי ברמות התודעה.

1. לבטא את הרגשות שלנו ללא שיפוט.

2. להתחבר אל הגוף על ידי מזון, תנועה ונשימה נכונה.

3. על ידי הערת קודי האור הכבויים בדנ"א שלנו, בהם נמצאים כל הזיכרונות שלנו.

הכלי העוצמתי ביותר שמצאנו, הם הצלילים והעבודה המודעת עם התדרים החדשים שמגיעים כעת לכדור הארץ בעזרת קערות הקריסטל המתוכנתות. כשאנו מחברים את הנשמה אל הגוף ושומרים על החיבור השלם הזה - הגוף, הכלי שדרכו האלוהי מתבטא, הופך לסוכן השינוי המהותי ביותר, ואנו יכולים לחיות חיים בהם אין כאב בדואליות, אין סבל ויש קבלה, ראייה של התמונה הגדולה ובחירה בחיים.


כתבו לנו לוואטסאפ אם תרצו פרטים על הכשרת המטפלים שלנו: 055-9101911


הכותבת: ו'איט פדר נצר

1P6A2726.JPG

הירשמו לניוזלטר שלנו 

לעדכונים, מוסיקה, אירועים, סדנאות
 והצטרפו לקהילת האקדמיה להיזכרות

@All Rights Reserved to White & Ori 2020, הרימון 37, שדה צבי, 055-9101911