חיפוש
  • White Feather

מציאות הולוגראפית

עודכן ב: פבר 9


הרבה מאוד זמן אני רוצה לכתוב על מציאות הולוגראפית, ואיך היא קשורה למשפט "הכל נמצא בתוכנו". ההבנות עליהן אכתוב כאן לוקחות את האנושות למקומות חדשים, בהם אנו יצורים מועצמים, ביקום של אפשרויות אינסופיות וכל הדברים הופכים עבורנו לאפשריים. זהו צעד ענק לאנושות ולנו במסע ההיזכרות שלנו כנשמות הנמצאות בחוויה אנושית.

אז בואו נצלול…


מהי מציאות הולוגרפית?

את ההולוגרמות גילו בשנות ה-40 המאוחרות, מאז הן משמשות במחקרים שונים.

ומאז עלתה השאלה "מהי הולוגרמה ואיך היא פועלת?", לה הייתה משמעות זניחה ביותר עבור האדם הממוצע, הלא-טכני. אבל הכל השתנה כאשר הוקרן הסרט הראשון בסדרה "מלחמת הכוכבים" ב-1977.

בתחילת הסדרה רואים את נציגת הכוכב כולו, הנסיכה ליה, מבקשת עזרה להציל את העם שלה. היא מצפינה את המסר שלה בצורת הולוגרמה דיגיטלית, המוצפנת ברובוט דמוי האדם שלה. בעת שליה נשארת בחלק אחד ביקום, הרובוט נושא את הדמות ההולוגרפית שלה לעולם אחר ביקום רחוק מאוד. הרובוט מקרין את התמונה של הנסיכה ומוסר את בקשתה, וזה נראה ממש כאילו היא עצמה בחדר.

דמותה נראית תלת מימדית והתחושה בסרט הייתה שאפשר ממש לגעת בה. אך היא רק הולוגרמה.

לאנשים רבים בשנות ה-70 התמונה הזו הייתה החוויה הראשונה של היטל הולוגרפי. ההולוגרמה בסרט היא רק דוגמא אחת למה שהולוגרמה יכולה ליצור.

לדוגמא, שוב בשנות ה-70, היו כל מיני גלויות. אני זוכרת את הדולפינים, שהיה נראה כאילו הדולפין קופץ מהגלויה… זוכרים?

למעשה, זה היה גם סוג של הולוגרמה. אם הייתם גוזרים חלק קטן מהגלויה ומסתכלים בזכוכית מגדלת, הייתם רואים כי כל התמונה נמצאת באותו חלק קטן שגזרתם וכך בכל חלק אחר, כיוון שההולוגרמה מראה כי בכל חלק ולו הקטן ביותר, קיים השלם!


אז מהי הולוגרמה?

על מנת להבין יותר מהי הולוגרמה וכיצד היא נוצרה, אספר על מחקר בו לקחו פוטון (חלקיק אור הזעיר ביותר), חילקו אותו לשניים, לתאומים, והפרידו ביניהם למרחק של 22 קילומטר אחד מהשני. הכניסו אותם לתוך מערכת שאפשרה להם להגיע לצומת ובה הייתה להם בחירה - בכל פעם בשני נתיבים - והם תמיד בחרו באותו הנתיב. כאילו פוטון אחד "ידע" מה התאום שלו עשה ובחר באותה הבחירה שוב ושוב. שני החלקיקים פעלו כאילו הם עדיין מחוברים למרות שהיו ממוקמים קילומטרים האחד מהשני.

החכמה המקובלת או ההגיון של האדם הקונבנציונאלי רוצה להאמין שהם שלחו מסרים האחד לשני, אך זה לא יתכן - כיוון שהם פעלו באותו אופן ובאותו הזמן בדיוק. איך יודעים את זה? בדקו את זה על ידי שעון אטומי, וזה בעצם מוכיח שאין זמן בין התגובות שלהם.

לכן, הבנה עמוקה יותר של המדע החדש (הפיזיקה הקוואנטית) גורסת כי הסימן מפוטון אחד לשני לא עבר מעולם ושאנו חיים ביקום בו המידע בין הפוטונים, התפילה לאהובינו, הרצון בשלום גם אם זה בצד השני של העולם, לא דורש מאיתנו להעביר או לשלוח שום דבר. וזה גם מתחבר להבנה כי הכל קיים בכל רגע בכל מקום כל הזמן - לכן אנו אומרים שהכל נמצא בתוכנו.

ראסל טארג, מייסד המחקר לראייה מרחוק בסטנפורד, קליפורניה, מתאר זאת כך: "זה לא אני שעוצם את עיניי ושולח מסר לאדם הנמצא במרחק 1600 קילומטר ממני, אלא במובן כלשהו, אין הפרדה בין הכרתי להכרתו". הסיבה שהסימנים לא היו צריכים לעבור בין הפוטונים, היא מפני שהם היו שם כבר - הם מעולם לא עזבו את המקום, ומעולם לא נישאו למקום אחר במובן המקובל.

בהגדרה, כל מקום בהולוגרמה הוא השתקפות של כל מקום אחר, כלומר: כל חלק קטן מכיל את כל החלקים הקיימים.

גרג בריידן, מדען ואיש רוח, מתאר זאת כך: "בהולוגרמה הלא מקומית של היקום שלנו, האנרגיה המונחת בבסיסה, המחברת את כל הדברים מיידית גם קושרת אותם". ולכן, לכל חלק קטן בהולוגרמה קוראים "פרקטל", כלומר, חלק מהשלם, בו נמצא כל הקיים בשלם. העיקרון ההולוגרפי מבטיח שכל מה שאנו זקוקים לו לשרוד ו