חיפוש
  • White Feather

למה אנחנו חווים ניתוק מהבורא ועקב כך חווים סבל?

עודכן ב: פבר 9



למה אנחנו חווים ניתוק מהבורא ועקב כך חווים סבל?

חשבו כי אתם נשמה אינסופית המחוברת לאחד, ובעת ההחלטה לרדת אל כדור הארץ אתם חותמים על הסכם בו תשכחו את האחדות הזו כשתגיעו למרחב ארץ. זו חוויה לא פשוטה, להיוולד לעולם הזה ללא זיכרונות - כיוון שאנו עלולים להרגיש חוויה של נטישה, או אפילו שאיבדנו את הדרך הביתה, והגעגוע גדל מיום ליום...

הורינו הארציים גידלו אותנו עם האמונה כי אנו נפרדים מהבריאה, אך זו לא אשמתו של אף אחד, זוהי פשוט השיכחה... ובזמנים אלו, אנו נעים אל התודעה החדשה, אל מרחב של היזכרות, של הכרה באחדות.

למעשה, השכחה הייתה הכרחית על מנת לחוות את הנפרדות, החל מההפרדה בין אנרגיה גברית אלוהית ואנרגיה נשית אלוהית, ההפרדה של כל היסודות, כדי שנוכל לחוות את האש, המים, האוויר והאדמה מחוץ לנו, כדי שנוכל להרגיש, לטעום, להריח ולשמוע...

הפעם, לא נכנס אל מסע הנשמה, אך בואו נבין כיצד השיכחה הזו, שבתוכה המילה חושך, משפיעה על החיים שלנו ביומיום.

אותה אמונה, שיוצרת את רב הכאב שלנו כאן, היא: שאנחנו נפרדים מהבריאה, נפרדים האחד מהשני ונפרדים מכל הטוב שאנחנו רוצים בחיינו...

למעשה, הרבה מהרצון שלנו להשתפר מרחיק אותנו מכך... אולי זה קצת מבלבל, אבל תחשבו על זה שכשאנחנו יוצאים אל העולם ממחשבה שאומרת "אני רוצה לשפר את עצמי", אנחנו למעשה מתכוונים לעצמי הזמני, שהוא אשליה, ואנחנו מוציאים את רב האנרגיות שלנו בלתקן את עצמנו, בלרפא את עצמנו ולחוות שוב ושוב שמשהו לא בסדר אצלנו...

רב בני האדם נעים בעולם עם האמונה שהם לא מספיק טובים, בין אם הם מודעים לכך או לא.

למעשה, ישנו עצמי אחר - העצמי האמיתי שלנו. רבים קוראים לו העצמי האותנטי, הניצוץ האלוהי, הנשמה… העצמי הנצחי. זהו החלק שבנו שלא זקוק לשיפור או לתיקון, הוא שלם כפי שהוא - לא משנה מה עברנו בחיים אלו או בחיים אחרים… ומה שמדהים זה שאנחנו יכולים ללמוד לבטא אותו ולהיות איתו בתקשורת באופן יומיומי.

כלומר, עד כמה שזה ישמע מפתיע, כל התפילות שלנו מרחיקות מאיתנו את מה שאנחנו רוצים - בגלל שאם יוצאים אל העולם מהנחת יסוד מוטעית של נפרדות, זה כמו לנסות לחפור את דרכנו החוצה מבור, אבל רק להעמיק אותו יותר ולהרגיש תשושים.